איך ליצור חווית משתמש טובה יותר באתר שלך

מה זה חווית מתשתמש ועל מה כדאי לשים דגש?

היום כבר לא מדברים סתם על אתרים יפים או מעוצבים, אלא חשוב שבכל אתר תהיה "חווית משתמש" טובה.

אז קודם כל, חשוב להבין בכלל מהי חווית משתמש: חווית משתמש מוגדרת כצורה (או האופן) בו הגולש מתקשר עם מערכות מחשוב, ובמקרה שלנו אתרי אינטרנט. גם את חווית המשתמש עצמה ניתן לפרק למספר חלקים מרכזיים:

שמישות: מהן הפונקציות הקיימות באתר וכמה קל להשתמש בהן. מהי המהירות הממוצעת בה המשתמש מבצע פעולה מסוימת בזמן הכניסה הראשונית לאתר ובכניסות שלאחר מכן ("זכירות"), האם הוא מבצע שגיאות וכיצד היה מגדיר את האינטראקציה עם המערכת.

בדרך כלל, על מנת לקבל את מדדי השמישות נהוג לבצע מבדקי שמישות על משתמשים שפוגשים את המערכת לראשונה.
ממשק משתמש (UI): כיצד מאופיין הממשק החיצוני מבחינת אלמנטים כגון צבעים, פונטים, מרווחים, תפריטים, טפסים וכו'. 

אינטראקציות: כיצד המשתמשים מבצעים אינטראקציה עם האתר דרך הטפסים או חלקים אחרים בממשק.

אמינות המידע: עד כמה המידע המוצג למשתמש אמין, מהי רמת השקיפות שהאתר מציע וכיצד ניתן לאמת את המידע

לאחר שעברנו על העקרונות הללו, קל יותר להבין את חשיבות חווית המשתמש באתר וכיצד היא משפיעה על הגולש.

רושם ראשוני

לפני שנדבר על השימוש באתר עצמו, חשוב שנזכור כי הרושם הראשוני הוא תמיד זה שקובע, גם באינטרנט. לכן, אתר שלא נראה טוב ולא עומד בשורה אחת עם הסטנדרטים המקובלים ברשת עשוי "להבריח" את הגולש עוד לפני שהוא מנסה לבצע אינטראקציה עם האתר.

לשם זאת, עלינו להקפיד בין היתר על ניגודיות טובה בין צבעי הרקע לצבעי הטקסט (ישנן סימולציות גם לעיוורי צבעים), להקפיד על ריווחים תואמים ואחידים כדי למנוע עומס על העיניים ולהשתמש בפונטים ברורים בלי יותר מדי משחקים וקישוטים. אם יש אנימציות באתר או גלילה אוטומטית, חשוב להשתמש בהן בעדינות מבלי לגנוב את הפוקוס מהמסר אותו אנחנו רוצים להעביר לגולש (לרוב זוהי הקריאה לפעולה כמו כפתור או קישור בולט).

טעות נפוצה בהבנה של הגולש גורסת שהוא מסתכל על האתר מלמעלה ועד למטה. זה עשוי להיות נכון במקרים מסוימים כמו למשל בסמארטפונים, אבל במחשב האישי הגולש למעשה סורק את האתר בצורת האות F (בעברית זוהי תמונת המראה שלה), כך שאסור להזניח שום חלק בעמוד.

מה אני עושה עכשיו: על ניווט באתר, מבחני שמישות ופרסונות

כאמור, הדבר הראשון שהגולש רואה הוא למעשה את הממשק החיצוני ובמיוחד את עמוד הבית ומערכת הניווט. אם לגולש לא יהיה ברור לאן עליו ללכת על מנת למצוא את הדף המבוקש, הוא יחזור למנוע החיפוש או לכל מקור ממנו הגיע ואנחנו נחמיץ אותו.

החדשות הטובות הן שבניית תפריטים עם היררכיה נכונה היא לא קשה במיוחד. לרוב מדובר במעין עץ עם גזע (התפריט עצמו) וענפים היוצאים ממנו, כאשר כל ענף מתפצל לענפים נוספים. מספר הרמות המומלץ הוא שתיים עד שלוש. כלומר, לכל קטגוריה ראשית בתפריט יהיו קטגוריות משנה ולכל קטגורית משנה עשויות יהיו להיות קטגוריות ברמה 3 (אך זוהי אינה חובה). בכל מקרה, חשוב לא ליצור כפילויות או ענפים לא מאוזנים עם יותר מדי ענפים שיוצאים מהם.

השיטה הכי טובה לוודא שתכננו את האתר נכון היא לערוך מבחני שמישות. במהלך מבחני השמישות, אנחנו מטילים על הגולש לבצע מטלה מסוימת ומבקשים ממנו לתעד את האופן בו ביצע זאת. כיום קיימות גם תוכנות להקלטת מסך או צביעה של אזורים חמים (כאשר מודדים פעילות של הרבה גולשים ביחד).

פרסונות

במבחן השמישות חשוב לבחור בפרסונות המתאימות ביותר לאתר. לדוגמה, אם מדובר באתר אינפורמטיבי על בתי אבות, כנראה שנצטרך לבדוק גם גולשים עם ידע בסיסי בגלישה באינטרנט. לעומת זאת, אם נבדוק אתר לניהול משימות, כנראה שהפרסונה העיקרית שלנו תהיה של משתמש בעל ידע טכני נרחב. 

פרסונות יכולות לכלול גם מאפיינים נוספים כגון דמוגרפיה, תחביבים, מטרות, סגנון חיים וכו'. באופן זה אנחנו יכולים לדעת כיצד לפנות לגולש מבחינת שפה ובאילו מילות מפתח להשתמש (לא היינו מצפים להיתקל בסלנג באתר ממשלתי). 

אינטראקציות: מה זה הטופס הזה

אחד הדברים שאנשים הכי שונאים זה למלא טפסים מורכבים. לפיכך, הדבר הראשון שאנחנו צריכים להחליט עליו הוא עד כמה השדות בטופס הכרחיים ולציין באופן ברור אילו שדות הם שדות החובה. אם אנחנו צריכים פרטים שהגולש לא בהכרח ירצה למסור כמו הכתובת שלו או מספר הטלפון, עלינו להסביר לו מדוע אנחנו צריכים אותם באמצעות אייקון קטן ליד השדה (לדוגמה, סימן שאלה). 

לא פחות חשוב לטפל בשגיאות, והיום מקובל להציג את השגיאות בזמן אמת ולהוליך את הגולש יד ביד. הסיבה היא שטופס שבו כל השגיאות מופיעות רק אחרי השליחה יוצר אצל הגולש תחושה של כישלון, ואף אחד לא רוצה להרגיש שהוא נכשל... תנו לגולש גם אינדיקציה לכך שהטופס נשלח ומה צפוי לקרות בהמשך (לדוגמה, "נחזור אליך בשעות הקרובות"), אל תסתפקו בהודעה סתמית כמו "הטופס נשלח".

אם מדובר בתהליך שמורכב מכמה טפסים, כגון כזה הדורש רישום לאתר לפני ביצוע פעולה מסוימת, חשוב גם לספק לגולש תרשים זרימה על מנת שיידע באיזה שלב בדיוק הוא בדיוק נמצא.

אמינות

כיום, כאשר כל אחד יכול להקים לעצמו אתר, חשוב לא רק שיהיה קל לנווט ולהשתמש באתר, אלא גם לשמור על שקיפות. אם הגולש יידע מי עומד מאחורי האתר והיכן הוא נמצא (במקרה של חנויות וירטואליות או עסקים), יהיה קל יותר לתת אמון באתר ולבצע אתו את האינטראקציה המרכזית, בין אם מדובר בהזמנת עבודה ובין אם מדובר ברכישה.

עוד חלק בלתי נפרד מהאמינות הוא שכנוע הגולש כי האתר מאובטח באמצעות תעודת אבטחה וציון של סטנדרט האבטחה או החברה שמספקת את התעודה. 

נגישות

כיום יש יותר ויותר מודעות להנגשה של אתרים עבור אוכלוסיות מוגבלות. דיברנו כבר על התאמת צבעים (רצוי לתת כמה אפשרויות, כולל מצב לילה), אך יש מספר כלים נוספים שאפשר להשתמש בהם כגון קביעת גודל הפונט דרך הממשק (לא רק דרך הדפדפן), הוספת תמלול לסרטונים בדף או דרך כתוביות בנגן עצמו, אפשרות לבצע זום על אלמנטים בודדים ועוד.  החוק הישראלי קובע בדיוק אילו אתרים אמורים להיות נגישים, באיזו רמה ומהו לוח הזמנים המחייב.